עירור פנימי
במוליכים למחצה מהותיים, זוגות חורים-אלקטרונים נוצרים על ידי אנרגיה תרמית או אנרגיית פוטון. רוחב הפס (Eg) קובע את קלות העירור; נשאים נוצרים בקלות רבה יותר בגרמניום (למשל=0.67 eV) מאשר בסיליקון (למשל=1.12 eV).
השפעות סמים
מוליך למחצה מסוג N-: זיהומים בתורמים (כגון זרחן) מספקים עודף אלקטרונים, מה שהופך את האלקטרונים לרוב הנושאים. ריכוזי סימום טיפוסיים נעים בין 10¹⁵ ל-10¹⁹ ס"מ⁻³.
מוליך למחצה מסוג P-: זיהומים מקובלים (כגון בורון) לוכדים אלקטרונים ליצירת חורים, מה שהופך את החורים לנשאי הרוב.
תלות בטמפרטורה
ריכוז הנשאים עולה באופן אקספוננציאלי עם הטמפרטורה. לדוגמה, ריכוז האלקטרונים בסיליקון ב-450 K גבוה בשלושה סדרי גודל מאשר בטמפרטורת החדר.
